בינינו
"הוא קודם"
איך שני אנשים יכולים לרצות את אותה תוצאה - ולבחור שוב ושוב לא להגיע אליה?
דמיינו שאתם משחקים מול אדם זר. אסור לכם לדבר, וכל אחד צריך לבחור:
לשתף פעולה או לפעול לטובתו בלבד.
אם שניכם משתפים פעולה - כל אחד מקבל 3 נקודות.
אם רק אחד משתף - השני יכול לנצל זאת ולקבל 5 נקודות, בזמן שהמשתף מקבל 0 נקודות.
ואם שניכם בוחרים שלא לשתף פעולה? נקודה 1 לכל אחד.
עכשיו מגיע החלק המוזר.
אם השני משתף פעולה, משתלם לכם לא לשתף. ואם הוא לא משתף פעולה, עדיין משתלם לכם לא לשתף.
גם לו, כמובן, יש בדיוק אותו חשבון.
וככה שני אנשים שיכלו לקבל שלוש נקודות כל אחד עלולים להישאר עם נקודה אחת בלבד.
כששיתוף פעולה הופך להימור
זוהי דילמת האסיר - אחת הדוגמאות המפורסמות בתורת המשחקים. היא ממחישה מצב שבו בחירה שמיטיבה עם כל צד בנפרד על פי התמריצים שלו, יכולה להוביל לתוצאה גרועה יותר עבור שניהם.
אבל עד עכשיו שיחקנו רק סיבוב אחד.
בחיים, האנשים שמולנו בדרך כלל לא נעלמים אחרי החלטה אחת. אנחנו נפגשים שוב, ולרוב גם זוכרים היטב מה קרה בפעם הקודמת.
אז מה קורה כשההחלטה של היום עשויה להשפיע גם על מחר?
ב-2005 ערך הכלכלן פדרו דאל בו ניסוי בדילמת האסיר. הוא השווה בין מספר מצבים.
באחד המשחקים המשתתפים ידעו שייפגשו לארבעה סיבובים בדיוק. במשחק השני, אחרי כל סיבוב הייתה הסתברות של 75% להמשיך עם אותו שותף. גם כאן מספר הסיבובים הצפוי סטטיסטית היה ארבעה, אבל אף אחד לא ידע מתי המשחק יסתיים.
כבר בסיבוב הראשון נמצא הבדל:
35% מההחלטות היו לשתף פעולה כשהסוף היה ידוע מראש.
46% מההחלטות היו לשתף פעולה כשהסוף לא היה ידוע.
בסיבוב הרביעי הפער היה גדול עוד יותר.
11% שיתוף פעולה כשהמשתתפים ידעו שזהו הסיבוב האחרון.
35% כשהייתה עדיין אפשרות להמשיך.
בסיבוב האחרון כבר אין מפגש עתידי שבו אפשר לתגמל שיתוף פעולה או להגיב לניצול.
וכששני הצדדים יודעים מראש מתי הוא מגיע, החשבון הזה עשוי להשפיע גם על הסיבובים שלפניו.
מה שהגיוני לעשות כשאין מחר, לא בהכרח הגיוני לעשות כשנצטרך להיפגש שוב.
אבל האפשרות להיפגש שוב לא מספיקה
ב-2011 חזר פדרו דאל בו לדילמת האסיר, הפעם יחד עם גיום פרשט.
בניסוי השתתפו 266 סטודנטים ששיחקו שוב ושוב בדילמת האסיר, בתנאים שונים.
באחד מחלקי הניסוי - אחרי כל סיבוב הייתה הסתברות של 75% להמשיך עם אותו שותף.
אבל החוקרים הוסיפו תנאי נוסף: כמה אפשר להרוויח משיתוף פעולה.
בשלושה מצבים שונים, שני שחקנים שבחרו לא לשתף פעולה קיבלו 25 נקודות כל אחד.
לעומת זאת, אם שניהם שיתפו פעולה, הם יכלו לקבל 32, 40 או 48 נקודות כל אחד- בהתאם לתנאי המשחק.
ומה קרה?
26% מההחלטות בתחילת משחק היו לשתף פעולה כשהרווח משיתוף פעולה היה 32 נקודות.
61% כשהרווח עלה ל-40 נקודות.
85% כשהרווח היה 48 נקודות.
בכל שלושת המצבים הייתה אפשרות להיפגש שוב. ובכולם שיתוף פעולה הדדי יכול היה להיות משתלם לאורך זמן. אבל התוצאה הייתה שונה מאוד.
לא מספיק ששיתוף פעולה יהיה טוב לשנינו. כל אחד צריך גם להחליט אם "שווה" לו מספיק להסתכן בכך שהאחר לא ישתף פעולה.
כי לפעמים שני אנשים יודעים שיש תוצאה טובה יותר לשניהם, ובכל זאת לא מצליחים להגיע אליה.