"זה לא הכסף - זה העיקרון"

מה שווים שני שקלים?

דמיינו שאדם זר מקבל עשרה שקלים וצריך להחליט איך לחלק אותם ביניכם.

הוא מציע להשאיר לעצמו שמונה שקלים ולתת לכם שנקל.

אתם יכולים לקבל את ההצעה או לדחות אותה. אם תדחו - שניכם תקבלו אפס.

מה תבחרו?

לפי חישוב כספי פשוט, עדיף לקבל שתיים מאשר כלום.

אבל כבר ב-1982, כשוורנר גות ועמיתיו בחנו את המשחק הזה, התברר שאנשים לא תמיד מוכנים לקבל הצעות שמותירות להם חלק קטן, גם כשהמחיר הוא לוותר על הכסף לחלוטין.

אז אולי באמת מדובר בעיקרון ולא רק באינטרס. או שהאינטרס יותר מורכב ממה שהוא נראה.

ההצעה שלא הוצעה

ב-2003 בדקו ארמין פאלק, ארנסט פהר ואורס פישבאכר מה קורה כאשר אותה הצעה בדיוק מגיעה מתוך אפשרויות בחירה שונות.

בכל המצבים המקבל הוצב מול אותה הצעה: שמונה נקודות למציע, שתיים לעצמו. ההבדל היחיד בין ההצעות היה שהמקבל ידע גם מה המציע יכול היה לבחור במקום זאת. במצב 1 המציע היה יכול להתחלק חצי-חצי, במצב 2 היה יכול לקחת הכל לעצמו ובמצב 3 לא הייתה לו באמת אפשרות אחרת.

שתי אופציות הבחירה בכל מצב היו:

אותן שתי נקודות. אותו פער. אותה תוצאה כספית.

אבל לא אותה בחירה.

אז מה באמת הרווחנו או הפסדנו?

בתורת המשחקים משתמשים במושג: פונקציית התועלת. דרך שנשמעת מסובכת לתאר מה בעל ערך עבור אדם וכמה הוא מוכן להעדיף דבר אחד על פני אחר.

וכסף הוא רק אפשרות אחת.

גם הוגנות, כבוד, עצמאות, טובת האחר והנכונות להעניש יכולים להיות חלק מהחשבון. לא אצל כולם, ולא באותו משקל. השם עצמו - פונקציית התועלת - פשוט מזכיר לנו שהחיים באמת קצת יותר מורכבים מאיך שאנחנו אוהבים לפעמים לפשט אותם.